גזר דין בתיק ת"פ 41886-07-11

הנאשמת, הורשעה על ידי ביום 13.11.2011, על-פי הודאתה, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות: שוד מזויין, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת תקיפת זקן, עבירה לפי סעיף 368ו(א) לחוק העונשין.

במסגרת הסדר הטיעון תוקן סעיף 4 לכתב האישום המקורי בו נכתב: "הנאשמת הצטיידה באבן", ובמקומו נכתב: "הנאשמת נטלה אבן שהייתה במקום". לא סוכם על מסגרת עונשית כלשהי.

1.         עובדות כתב האישום המתוקן :

            המתלוננת, טולמן נדז'דה, ילידת 1934, התגוררה ביום האירוע ב-****** (להלן: "הבית").

            ביום 13.07.2011 סמוך לשעה 09:30, בבנק לאומי בסניף "הנביאים" בחיפה, בעת שמשכה המתלוננת מחשבונה סכום של 4,000 ש"ח (להלן: "הכסף") והכניסה את הכסף לתיקה, עקבה אחריה הנאשמת והוסיפה לעקוב אחריה באמצעי התחבורה עד שהמתלוננת הגיעה בסמוך לביתה, וכל זאת בכוונה לשדוד את כספה.

            בהמשך, בהגיע השתיים לרח' בר גיורא, נטלה הנאשמת אבן שהייתה במקום, נצמדה למתלוננת, תפסה את תיקה ומשכה אותו בכוח, תוך שהיא מכה בראשה של המתלוננת באמצעות האבן. המתלוננת ניסתה להגן על ראשה בידיה, אך הנאשמת המשיכה להכותה בידיה באמצעות האבן. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בראשה ובידיה.

            בהמשך, הצליחה הנאשמת לקרוע את רצועת תיקה של המתלוננת, להוציא את התיק מידי המתלוננת וליטול אותו בכוונה לשלול אותו שלילת קבע וברחה מהמקום עד שנתפסה על ידי עובר אורח.

            במעשיה תקפה הנאשמת את המתלוננת, אישה זקנה, כהגדרתה בחוק וגרמה לה חבלות של ממש. כמו כן ביצעה הנאשמת מעשה אלימות במתלוננת, כשהיא מזוינת בנשק קר, בכוונה לגנוב ממנה את התיק ולמנוע את התנגדותה.

2.         תסקיר שירות המבחן :

            עורכת התסקיר, קצינת המבחן למבוגרים, הגב' אטי קמחי , ביססה את תסקירה אודות הנאשמת על סמך אבחון פסיכו-סוציאלי, שיחה שקיימה עם הנאשמת בבית המעצר "השרון" באמצעות מתורגמן, המסמכים הרפואיים, דו"ח השירות הסוציאלי בשב"ס ועיון בפרוטוקול ביהמ"ש ובכתב האישום.

            הנאשמת כבת 41, ילידת רוסיה, עלתה ארצה בשנת 2001 והתאלמנה לפני כ-8 שנים מבעלה. לנאשמת שני ילדים, בת נשואה בגיל 25 ובן בגיל  10, שנולד בישראל ומתגורר מאז מעצרה של המתלוננת, ברוסיה, אצל בתה של המתלוננת. לדברי הנאשמת היא עבדה בחו"ל בתחום הרפואה ובארץ, טרם מעצרה, עבדה כמטפלת אלטרנטיבית.  

            יוער, כי בעת הטיעונים לעונש הסתבר כי מקצת הנתונים הללו, שנמסרו ע"י הנאשמת בלא גיבוי במסמכים, התבררו כבלתי מדויקים.

            בפני עורכת התסקיר הונחו מסמכים הרפואיים אודות מחלתה של המתלוננת והטיפולים שקיבלה ועודנה מקבלת.

            בפני עורכת חוות הדעת, הנאשמת ביטאה בושה רבה ממעשיה ומהשלכותיהם וניכר כי היא חשה חרטה ובלבול ממצבה. הנאשמת התקשתה להתחבר לתוקפנות בעבירה, נטלה אך אחריות מצומצמת למעשיה והטילה את האחריות על גורמים חיצוניים, כגון הטיפול התרופתי שהיא מקבלת. הנאשמת שללה בעייתיות המצריכה התערבות טיפולית.

            לסיכום חוות דעתה כתבה כך:

"בשקלול כל הפרמטרים המצוינים אנו מעריכים כי לאור העדר הכרתה של ג'אנה באחריותה לחומרת מעשיה והעדר הבעת נזקקות טיפולית, היא עלולה לשוב ולנהוג בתוקפנות במצבי דחק וקיים סיכון להישנות. התרשמנו כי היא מודאגת ממצבה הבריאותי, ומוצפת בחרדות בנוגע לעתידה שיתכן ואף השפיעו על התנהלותה בעבירה. לאור כל זאת, אנו ממליצים לביהמ"ש להטיל עליה ענישה מרתיעה ומציבת גבולות כמאסר, שעשוי להיות בעל השפעה עליה לצמצום סיכון להישנות" (ההדגשה אינה במקור).  

3.         ראיות לעונש :

            מטעם הנאשמת הוגשו לביהמ"ש מסמכים רפואיים המעידים על מחלת סרטן השד ממנה סבלה, בעטייה נותחה ב-2010, קיבלה טיפול קרינתי וכימותרפי, ממשיכה לקבל טיפול תרופתי ומצויה במעקב המעלה חשש להישנות מחלתה, המצריך בירור בהקדם האפשרי. (נע/1).

            מטעם התביעה, העידה בתה של המתלוננת, הגב' ל.ל, שהיא רופאת ילדים בהכשרתה ועיסוקה. בדבריה פירטה את הסבל והפגיעה הנפשית שנגרמו למתלוננת בעקבות האירוע.